| | 29/07/2021

ניהול ואבטחת אירועים המוניים / ניר רן

ספטמבר 2019

ניהול ואבטחת אירועים המוניים - אתגר קצר מועד

על הדומה והשונה בין אבטחת אירועים המוניים לבין אבטחת מתקנים וארגונים.

מאת ניר רן

המושג אבטחת אירועים המוניים יכול להיות מתעתע.

את מה בעצם אנחנו מאבטחים? האם קיים הבדל בין מתקן מאובטח שיש בו קהל רב לבין מתקן שמתקיים בו אירוע המכיל קהל באותו סדר גודל?

כשמדובר בקניון, תחנת רכבת, תחנת כוח, אוניברסיטה, שדה תעופה, אתר תיירות או כל מתקן אחר, גם כאשר הם הומים מקהל אלפים, בהגדרה אנחנו מאבטחים את המתקן. ואולם, כאשר מדובר במשחק ספורט, אירוע ציבורי או מופע המוני המתקיים באצטדיון, באמפיתיאטרון או באתר (לרבות "תחת כיפת שמים") משתנה הכותרת ל"אבטחת אירועים", ולא זו בלבד אלא שלצורך ניהול האבטחה מחייבת ההגדרה אף הכשרה מיוחדת.  

אמנם, בהיבט המקצועי - אבטחתי רב הדומה על השונה ולכאורה אנחנו מאבטחים את האולם או את האיצטדיון כמתקן, ש"במקרה" מתקיים בו אירוע. ואולם, בהגדרת המטרות וברמה האופרטיבית, לצד ההתמודדות עם איומי טרור ופשיעה, הופך אלמנט הסדר הציבורי להיות קרדינלי ומכאן עיקר ההבחנה.

אבטחת אירועים נבדלת מאבטחת מתקנים בהתייחסות לשלושה גורמי השפעה עיקריים שהם: התנהגות קהל, בטיחות וניהול.  

קהל, וגם קהל המונים, השוהה במתקנים השונים באופן שגרתי, מתנהג כאוסף של פרטים אשר כל אחד מהם הוא אינדיבידואל הפועל על פי מטרות, לוחות זמנים ורציונל משל עצמו. לעומת זאת, קהל המתכנס לשם השתתפות באירוע, גם אם קיימים בקרבו ניגודי אינטרסים, הוא מתכנס, מצטופף, משתתף ומתפזר בסדר מתואם ולמעשה הוא פועל כקולקטיב. משמעות הדבר היא שהתנהגות המון באירוע, עשויה להיות מנוגדת לרציונאליות ברמת הפרט אך היא בהחלט יכולה להיות רציונאלית ברמת הקבוצה[1] יש לכך משמעות קריטית הן בהתייחס לסדר הציבורי והן בהתייחס לתגובה העדרית, בדגש על מצבי קיצון.

זאת ועוד, אירועים מסוגים שונים מייצרים חוויה רגשית עמוקה בקרב קהלים. אירועי ספורט במיוחד מתאפיינים באווירת תחרותיות עזה ולעיתים הם משלבים מאבק יצרי ותחושות מעורבות של אחווה ויריבות. עולה איפה שבצד היותם של אירועים סוג של בילוי חברתי אולטימטיבי, יש בהם גם פוטנציאל של התלהטות יצרים, אלימות והפרות סדר, עד כדי שיבוש מהותי של האירוע וסיכון שלומם של אנשים.

הגם שתגובה עדרית עשויה להתרחש גם בקרב המון, אקראי או קבוע, השוהה במתקנים באופן שגרתי, ההשלכה העיקרית של הדברים היא שבאירוע המוני התגובה העדרית תהיה ספונטנית וקיצונית יותר והאימפקט שלה יהיה בסדר גודל דרמתי יותר בהתאמה.

ניסיון העבר מלמד שבעוד שאבטחה במובנה הקלאסי מכוונת להתמודדות עם יריבים המאיימים על שלומם של בני אדם ונכסים, כשהמדובר באירועים, לצד ההתמודדות הזו, הסדר הציבורי הוא יעד מרכזי ואובדן השליטה הוא איום בפני עצמו. יציאת קהל משליטה עד כדי סיכון חיים אינה בהכרח תוצאה של התלהטות יצרים או התפרעות, היא יכולה להתרחש גם כתגובת שרשרת בנסיבות שונות. כך אירע לדוגמא בשנת 1988 כאשר סופת ברד אלימה פרצה תוך כדי המשחק באצטדיון הלאומי של נפאל בקטמנדו. 70 אוהדים נרמסו למוות ועוד רבים נפצעו כאשר צופים מיהרו לעבר היציאות כדי להימלט, אך שערי האצטדיון היו נעולים. בין שהאירוע יתרחש כתוצאה מסיבות חיצוניות, מאלימות, מפיגוע או מכשל בטיחותי, התנהגות קהל המונים שתצא משליטה תעצים בסדרי גודל את תוצאותיו עד כדי אסון רב נפגעים.

לא פחות מ- 1,175 בני אדם נהרגו ולמעלה מאלפיים נפצעו בכשמונה עשר אסונות בולטים שהתרחשו באירועי ספורט (משנת 1964), רובם ככולם כתוצאה מהתפרעות, התפרצות והימחצות קהל. ולא פחות מ- 3,418 בני אדם נהרגו, ואלפים נפצעו באירועים המוניים אחרים (ראה מסגרות). המניין אינו כולל אירועים רבים בהם מספר הנפגעים היה קטן (יחסית) והם אינם מפורטים בסטטיסטיקה (ראה מסגרת).

ניהול קהלים הוא תחום מקצועי מתפתח ומלווה במחקר אקדמי רחב יריעה, אשר מיועד על מנת להשיג שליטה וניהול אפקטיביים של סדר ציבורי והוא מתייחס להיבטי האבטחה, הבטיחות והניהול כאחד.

בשגרת קיומם של מתקנים, באשר הם, תחומי האבטחה והבטיחות פועלים זה לצד זה ב"יחסי שכנות טובים" תוך מודעות הדדית (בעיקר מודעות של מנהלי האבטחה להיבטי הבטיחות) אך לא מעבר לכך. אך כשהמדובר בניהול אירועים המוניים קיימת הדדיות מוחלטת ורמת התיאום הביטחוני בטיחותי מתהדקת עד שבמהלך האירוע עצמו היא מגיעה לכדי שילוב אופרטיבי ממש.  

גם בתחום הניהול הכולל של הפעילות קיימת הבחנה בין מתקנים וארגונים לבין אירועים המוניים. בארגונים ומתקנים הנהלת המתקן או הארגון אחראית אמנם מבחינה כוללת גם לתחום האבטחה, היא ממנה את מנהל האבטחה, מאצילה לו סמכויות ומפקחת עליו, אך היא איננה מעורבת ישירות בפעילות האבטחה השגרתית "על רצפת הייצור", וכך אף בהתייחס לבטיחות. באבטחת אירועים לעומת זאת, מנהל האירוע, מעבר לאחריותו הכוללת, הוא גם המפקד האחראי באופן ישיר להיבטים האופרטיביים של האבטחה והבטיחות.

אירוע המוני מתאפיין בריתמוס קצר מועד ובה בעת דינאמי. שעות ספורות בלבד יחלפו מההתכנסות לפיזור. ואולם ניהול האירוע ואבטחתו מחייבים תכנון מוקדם ממושך וקפדני.

האינטגרציה של תחומי הפעילות ניתנת להשגה כאשר שלושה בעלי מקצוע חוברים יחדיו או כאשר מנהל האירוע מוסמך גם כמנהל אבטחה וגם כמנהל הבטיחות (קורס מנהלי אירועים מכשיר ומסמיך את בוגריו בשלושת התחומים).  

המקצוענות בניהול, אבטחה ובטיחות, ובעיקר התיאום ביניהם, הם המתכון להצלחת האירוע. אתגרי ניהול קהל וסדר ציבורי המוטלים על מנהל האבטחה, אינם מקלים כהוא זה מחומרת איומי טרור ועבריינות וההתמודדות עמהם. נהפוך הוא. ריכוז קהל המונים המסתופף בשערי הכניסה, בהיקף המתקן ובתוכו מעצים את האיומים בכך שהוא פותח בפני היריב הזדמנויות ומרחיב בפניו את קשת הד"פאות.

התכנסויות המוניות הן צורך חברתי משחר ימי ההיסטוריה.  אבטחת אירועים היא חיונית הן על מנת להתמודד עם איומים של טרור ואלימות, והן על מנת להבטיח סדר ציבורי שיאפשר מיצוי של הנאה והתלהבות מחד וימנע אובדן של קהל משליטה מאידך.

ניהול ואבטחת אירועים המבוצע במיומנות, יהיה מותאם למאפיינים של האתרים והאירועים, הוא יבטיח ניצול יעיל של משאבים ותקציבים וישתלב באופן אופטימאלי בהתנהלות של האירוע, הארגון והמתקן. מעל לכל הוא יאפשר למציגים, לשחקנים ולקהל התכנסות המונית אפקטיבית ומהנה שהיא חשובה כל כך לקיומה התקין של חברת בני אדם.

 

נספח 1

ציר הזמן של האסונות הבולטים באירועי ספורט (רובם ככולם במשחקי כדורגל):

• 1946, 9 במרץ, מנצ'סטר, אנגליה – 33 הרוגים ולמעלה מ- 400 פצועים כתוצאה מהתפרצות קהל וקריסה של שני שערי קרוסלה במהלך משחק רבע גמר הגביע האנגלי בכדורגל שנערך באצטדיון "ברדן פארק" במנצ'סטר בין הקבוצות סטוק סיטי לבולטון וונדרס המקומית. 
• 1964, 24 במאי, לימה, פרו - יותר מ- 300  אוהדים נהרגו  וכ- 500 נפצעו בהתפרעות קהל באסטדיו נסיונאל בלימה במשחק כדורגל בין נבחרות פרו לארגנטינה. זהו אסון הספורט הקשה בהיסטוריה. האירוע התפתח כתגובת שרשרת לאחר שהשופט ביטל שער שהובקע בדקות האחרונות של המשחק ואוהד שרץ במחאה אל תוך המגרש הוכה נמרצות על ידי שוטרים. אוהדים זועמים פרצו בתגובה אל המגרש דבר שהוביל להתפרעות כאוטית.
• 1967, 17 בספטמבר, אנטוליה, טורקיה - 43 הרוגים ולפחות 300 פצועים כתוצאה מהתנגשות אלימה בין קהל אוהדים במהלך משחק כדורגל בין מועדוני קייסריספור וסיבאספור באצטדיון אטאטורק בקיסרי (אנטוליה) בטורקיה.
• 1971 2 בינואר, גלאזגו, סקוטלנד - 66 - אוהדי ריינג'רס נהרגו ומעל 200 נפצעו באיצטדיון איברוקס בגלאזגו, סקוטלנד, בהתנגשות בין אוהדים שניסו לעזוב את האצטדיון ואחרים שניסו לחזור כששמעו כי הובקע שער מאוחר. נפילה של אוהדים במדרגות גרמה לתגובת השרשרת שהביאה להיערמות והימחצות של אנשים שנמצאו בין שני המחנות.
• 1974, 17 בפברואר, קהיר, מצרים. כ- 50  אוהדים נמחצו למוות ומספר לא ידוע של בני אדם נפצעו כתוצאה מלחץ קהל לפני משחק ידידות בינלאומי בכדורגל באצטדיון זמאלק בקהיר בין קבוצת זמאלק המצרית  לדוקלה פראג הצ'כוסלובקית.
• 1981 8 בפברואר, אתונה, יוון - 21 בני אדם נמחצו למוות כשהמון צוהל מיהר לצאת מהאצטדיון כדי לחגוג את ניצחונה של אולימפיאקוס נגד AEK אתונה באצטדיון קאראיסקיס בנאו פלירו, אתונה, יוון.
• 1982 20 באוקטובר, מוסקבה, רוסיה -  66 בני אדם נהרגו ורבים נפצעו במהלך משחק כדורגל שנערך במסגרת גביע אופ"א באצטדיון לוז'ניקי מוסקבה, בין הקבוצות מוסקבה ספרטק והארלם ההולנדית. האירוע החל כאשר בשניות האחרונות של הדקה ה 90 משחק מספר גדול של אנשים החלו למהר לעבר היציאה כדי להקדים ולהגיע למטרו לפני האחרים. (אירוע דומה מאוד לתקרית באצטדיון איברוקס בשנת 1971).
• 1985 29 במאי, בריסל, בלגיה - 39 אוהדים, רובם איטלקים, נמחצו או נרמסו למוות ולמעלה מ- 400 נפצעו בהתפרעות בה היו מעורבים אוהדי קבוצות ליברפול ויובנטוס לפני משחק גמר גביע אירופה  באיצטדיון הייזל בבריסל. האירוע הוביל לאיסור בן חמש שנים על קבוצות אנגליות לשחק באירופה.
• 1988, 12 במרץ, קטמנדו, נפאל - 70 אוהדים נרמסו למוות ועוד רבים נפצעו באצטדיון הלאומי של נפאל בקטמנדו. האסון נגרם כתגובת שרשרת לאחר שסופת ברד אלימה פרצה תוך כדי המשחק והמוני צופים מיהרו לעבר היציאות כדי להימלט, אך שערי האצטדיון היו נעולים.
• 1989, 15 אפריל, שפילד, אנגליה - 96 אוהדי ליברפול נמחצו למוות סמוך לתחילת משחק חצי גמר הגביע הבריטי מול קבוצת נוטינגהאם פורסט. ב הילסבורו, שפילד. החקירה העלתה שהאסון נגרם כתוצאה מכשל בניהול קהל ובקרת משטרה לקויה שהביאו לכך שיותר מדי אוהדים נכנסו ליציאים המרכזיים במקום להיות מחולקים בכל היציאים.
• 1991, 13 בינואר, אוקרני, דרום אפריקה -  42 הרוגים ופצועים רבים במשחק כדורגל בין קייזר צ'ייפס לאנדלנדו פיראטס באצטדיון אופנהיימר באורקני דרום אפריקה. אוהדים מבוהלים שנלכדו בעת שניסו להימלט מזירת ההתנגשות האלימה בין קבוצות יריבות של אוהדים, נרמסו או נמחצו למוות כנגד גדרות ברזל מאולתרות שנועדו למנוע מהומות.
• 1996, 16 באוקטובר, גואטמלה סיטי, גואטמלה - לפחות 83 בני אדם נהרגו ויותר מ -140 נפצעו דקות ספורות לפני תחילת משחק המוקדמות גביע העולם של פיפ"א בין גואטמלה לקוסטה ריקה באצטדיו נציונאל מטאו פלורס. האירוע התרחש כתוצאה ממספר מוגזם של אוהדים ששטף בניסיון להיכנס למקטע המרכזי של היציע העליון, ויצר מפולת אנושית לתחתית היציעים, המופרדת מהמגרש בגדר. רוב הנפגעים היו מקרב אלו שנסו בבהלה לעבר הגדר שבפאתי המגרש.
• 2001, 11 באפריל, יוהנסבורג דרום אפריקה - 43 אנשים נמחצו למוות בהתפרצות בלתי מבוקרת של צופים אל תוך אצטדיון אליס פארק הצפוף ביוהנסבורג, דרום אפריקה, במהלך משחק הכדורגל של התאחדות הדרבי המקומית של סווטו בין צ'ייזר צ'ייפס לבין אורלנדו פירטס, לאחר ששער שוויון של שודדי אורלנדו עורר גל נוסף של אוהדים שהתפרצו אל תוך האיצטדיון (היו אלה אותן שתי קבוצות ששיחקו באסון איצטדיון אופנהיימר בשנת 1991).
• 2001, 9 במאי, אקרה, גאנה - 127 הרוגים ועוד פצועים רבים. האירוע החל בהתנגשות פרועה בין אוהדים  בתום משחק ליגה בין אקרה הארטס לאסנטה קוטוקו. המשטרה הגיבה בירי של גז מדמיע לעבר היציע, דבר שהוביל למנוסת המונים והימחצותם אל עבר הגדר, שקרסה לבסוף.
• 2009, 29 במרץ, אבידגיאן, חוף השנהב - 19 אנשים נהרגו ו -135 נפצעו במהומה שפרצה לפני תחילת משחק המוקדמות בגביע העולם של פיפ"א (2010) בסטאד פליקס הופופט-בויני באבידג'אן, חוף השנהב, בין מלאווי לחוף השנהב.
• 2012, 15 מרץ, פורט סעיד, מצרים - לאחר שריקת הסיום של משחק ליגה בין אל-מסרי לאל-אהלי באצטדיון פורט סעיד, מאות אוהדי אל-מסרי נכנסו למגרש ותקפו את שחקני אל-אהלי. בתגובה שטפו אוהדי אל-אהלי אל המגרש בעקבותיהם. במאבק שהתפתח נהרגו 79 מאוהדי אל-אהלי ורבים מקרב אוהדי שתי הקבוצות נפצעו.
• 2014, 11 במאי. קינשאסה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - איצטדיון טאטא רפאל. 15 בני אדם נהרגו ולפחות אנשים נוספים נפצעו במהלך המשחק בין מועדוני הכדורגל TP Mazembe ו- Vita Club נורו זיקוקים לעבר המגרש והשופט בחר להפסיק את המשחק. המשטרה ירתה גז מדמיע לעבר היציעים מה שגרם למנוסת בהלה, מה שהחמיר את המצב עוד יותר.
• 2015, 8 בפברואר, קהיר, מצרים - 28 אוהדי כדורגל נהרגו בעימות עם המשטרה בשערי אצטדיון 'יוני 30' במהלך משחק ליגה בין שני מועדוני קהיר, זמלק ו- ENPPI. מרבית ההרוגים נחנקו או נרמסו במנוסת הקהל לאחר שהמשטרה השתמשה בגז מדמיע כדי לפנות את האוהדים המנסים לפלס את דרכם לאצטדיון.

 

נספח 2:

 

אסונות בולטים באירועים המוניים שאינם משחקי ספורט

 

2 יולי 1990, מכה, סעודיה – 1,426 אנשים נחנקו או נרמסו למוות, ומספר לא ידוע של אנשים נפצעו במהלך תהלוכת העליה לרגל החאג' שנערכה בחום מעיק שהגיע ליותר מ- 44 מעלות. האירוע התרחש כאשר קהל שנכנס לתוך מנהרה ממוזגת נעצר באמצעה בעוד המונים שעמדו בכניסה נדחקו אל תוך המנהרה כדי ליהנות מהמיזוג. 

במהלך 16 השנים שלאחר אסון 1990 אירעו במכה עוד שבעה אסונות במהלך תהלוכת החאג' בהם  נרמסו למוות מאות אנשים תחת רגלי הקהל. באירוע שהתרחש ב- 12 ינואר 2006  נהרגו 346 אנשים ורבים נפצעו במנוסת בהלה לאחר שאבנים הושלכו לעבר עולי רגל. לפחות 717 בני אדם נהרגו במהומה המונית שהתרחשה במהלך תהלוכה בעמק מינא שממזרח לעיר מכה.

 

יוני 2,000, רוסקילדה, דנמרק – 9 הרוגים ומספר פצועים כתוצאה מהימחצות קהל עקב גל המון של אנשים גלש מפאתי האולם למרכזו ופניקה שנוצרה עקב כך.

 

מרץ 2010, מקדש אוטר פרדש, הודו – 63 בני אדם נהרגו ורבים נפצעו במנוסת בהלה במהלך אירוע דתי.

 

יולי 2010, דוייסבורג גרמניה - 21 אנשים נמחצו למוות ועוד 510 נפצעו במהלך פסטיבל מוזיקה כתוצאה מהיווצרות צוואר בקבוק והידחסות המונית במעבר תת קרקעי המוביל אל מחוץ לאולם.

 

נובמבר 2010, פנום פן, קמבודיה – 347 הרוגים ופצועים רבים כתוצאה מפניקה המונית שהתעוררה עקב גשר מתנדנד באירוע המוני.

 

נספח 3

אסון פסטיבל ערד.

 

1995, 18 ביולי, ערד, ישראל – שלושה הרוגים וכמאה פצועים בסמוך לשערי הכניסה למתחם ההופעות.

 

האירוע התרחש במהלך הופעה של להקת הרוק הישראלית "טיפקס", כ"מופע חימום" לקראת הופעת להקת "משינה".

עודף קהל שנגרם כתוצאה ממכירת יתר של כרטיסים (במקום  18,000 שאושרו, נמכרו בפועל  כ- 23,000), והגעת בני נוער רבים ללא כרטיסים מתוך כוונה לשמוע את הלהקה מבחוץ לאתר, או בציפייה לרכוש כרטיסים בקופות האתר.

 

זמן רב לפני ההופעה כבר המתינו אלפי בני נוער ליד שער הכניסה למתחם. בהוראת המארגנים לא נפתחו שערים נוספים ונוצר דוחק רב בכניסה. כתוצאה מלחץ הקהל התמוטט השער וקרס על הצעירים שעמדו על ידו. קריסת השער הביאה למותם של שני צעירים. צעירה נוספת נפצעה אנושות ומתה בבית החולים כעבור מספר ימים.

 

שתי ועדות חקירה שמונו על ידי המשרד לביטחון הפנים ועל ידי המשרד למדע והאומנויות הגישו את מסקנותיהן, כ"א בנפרד ולפיהן האסון נגרם כתוצאה משורה של כשלים בתכנון ובניהול האירוע.

צוות בין-משרדי בהשתתפות המשרד לבט”פ, המשטרה ומשרדי הפנים, הבריאות, התיירות, המשפטים והחינוך הניח את מסקנותיו והמלצותיו על שולחן הממשלה, ועיקרן: יצירת הסדר חקיקתי מפורט - הוספת פרק לחוק רישוי עסקים שייוחד לרישוי אירועים המוניים והתקנת תקנות מפורטות לעניין ארגון האירוע, ניהולו, פיקוח בקרה ושליטה, וחלוקת האחריות בעת משבר.

 

בתאריך 29 ספטמבר 2001, הרשיע בית משפט השלום באשדוד שלושה קציני משטרה ואנשים נוספים ממארגני האירוע בגרימת מוות ברשלנות.