דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

שם השואל: טלי המבורגר | הקטגוריה: כושר גופני | תאריך: 04/12/2019

הפרדה מגדרית יכולה לתרום להגברת הפעילות הגופנית

השאלה:

האם יש הבדל פיסיולוגי היכולת של בנים מול בנות? מהן הסיבות שהחינוך הגופני בביה"ס מפריד בין בנים ובנות? האם הדרישות שונות (לדוגמא מרחקי ריצה והישגים שונים) בגלל יכולות פיסיולוגיות מוכחות מדעית? אני אחרי סדנת מגדר בביה"ס ושאלות אלו נשאלתי כמורה לחינוך גופני. מבקשת תשובות על סמך מחקרים כי לא היו סימוכין למה שאני אומרת.

תודה רבה

התשובה:

אצל בוגרים ההבדלים בהישגים באתלטיקה הם עצומים השיא העולמי בריצת 100 מטר לנשים הוא 10.49 שניות והיו בכל הזמנים 1749 גברים שרצו את המרחק בזמן של 10.30 שניות או מהר יותר כך שההבדל אינו מקרי. 

החל מגיל ההתבגרות המינית יש הבדלים אנטומיים ופיזילוגיים בין גברים ונשים הגורמים לכך שהישגי הגברים בספורט יהיו טובים יותר. מגיל זה מופרש הורמון המין הזכרי טסטוסטרון התורם להתפתחות השרירים אצל הבנים בעוד הורמוני המין הנקביים לא תורמים לכך.
השאלה המסקרנת היא מדוע מוצאים במחקרים כי לבנים יש הישגים טובים יותר במבחני כושר לפני גיל ההתבגרות המינית. ניקח לדוגמה נתונים על הישגי בנות ובנים במבחן ביפ שנאספו ממחקרים רבים ב-50 מדינות.  במבחן ביפ רצים הנבחנים הלוך ושוב בין שני קווים המרוחקים 20 מטר זה מזה. מהירות הריצה מוכתבת על ידי אותות קוליים (ביפים). מהירות הריצה בדקה הראשונה היא איטית אך כל דקה היא מתגברת בחצי קמ"ש, כל נבחן ממשיך עד שאינו יכול לעמוד בקצב. כבר בגיל 9 יש הבדל של 6 קטעים  באחוזון  ה-50 (שהוא קרוב לממוצע) לטובת הבנים והפער הולך ומתרחב עם השנים ובגיל 17 הוא מגיע כבר ל-27 קטעים. למבחן ביפ יש מתאם גבוה עם צריכת החמצן המרבית והשאלה היא האם הסיבה להבדלים ההולכים וגדלים היא גנטית או שהיא נגרמת מכך שבנים מבצעים יותר פעילות גופנית מהבנות. כמובן שיכול להיות ששני הגורמים גם יחד תורמים להבדלים. הטבלה מציגה את הישגי הבנים והבנות לפי גיל ואחוזונים. מי שנמצא באחוזון ה-30 למשל הישגיו  טובים יותר מאשר 30 אחוז מהילדים שנבדקו ו-70 אחוזים מהילדים קבעו הישגים טובים ממנו. בסה"כ בכל המחקרים האלה ביצעו את המבחן 1,142,026 ילדים ובני נוער.

בנים

גיל/אחוזון

5

10

20

30

40

50

60

70

80

90

95

9

9

14

20

24

28

32

36

40

45

52

58

10

9

14

21

25

29

33

37

42

47

55

62

11

9

15

22

27

31

36

40

45

51

60

67

12

9

16

24

29

34

39

45

50

57

67

75

13

11

18

26

33

39

44

50

56

64

75

84

14

13

20

29

36

43

48

55

62

70

81

92

15

14

22

31

37

45

52

58

66

74

86

97

16

15

23

33

41

48

54

61

69

78

91

102

17

16

25

35

43

50

57

64

72

81

95

107

 

 

בנות

גיל/אחוזון

5

10

20

30

40

50

60

70

80

90

95

9

8

12

17

21

24

26

29

33

36

42

47

10

7

11

17

21

24

27

30

34

38

44

49

11

6

11

16

21

24

28

31

35

40

46

52

12

5

10

16

21

25

28

32

36

41

48

54

13

5

10

17

21

25

29

33

37

42

50

56

14

5

10

17

21

25

29

33

38

43

50

57

15

5

10

17

22

26

30

34

38

44

51

58

16

5

10

17

22

26

30

34

39

44

62

59

17

5

11

17

22

26

30

35

39

45

53

60

 
מקור


Grant R Tomkinson, Justin J Lang, Mark S Tremblay, Michael Dale, Allana G LeBlanc, Kevin Belanger, Francisco B Ortega, Luc Léger. International normative 20 m shuttle run values from 1 142 026 children and youth representing 50 countries. . Br J Sports Med 2016;0:1–14. doi:10.1136/bjsports-2016-095987


הפרדה מגדרית יכולה לתרום להגברת הפעילות הגופנית בקרב הבנות

אם נסתכל על מגרשי הספורט בבתי הספר בעת ההפסקות נראה כמעט תמיד את הבנים משחקים בהם ורק לעתים נדירות נראה משחק של בנות או משחק בו משתתפים בנות ובנים ביחד. יש בתי ספר שהחליטו לפתוח בהפסקות את אולם הספורט רק לבנות ובבתי הספר אלה רואים שהבנות משחקות בהפסקות לא פחות מאשר הבנים.
מחקר שנערך באוסטרליה סיכם מדידות של כושר גופני ופעילות גופנית אצל ילדים. הממצאים העיקריים מסוכמים בטבלה:
    

 

בנות בגיל 8

בנים בגיל 8

בנות בגיל 12

בנים בגיל 12

מבחן ביפ (שלבים שהושלמו)

3.5 (כ-26 קטעים)

4.2 (כ-32 קטעים)

5.6 (כ-45 קטעים)

6.4 (כ-52 קטעים)

אחוז שומן

28.0

22.7

27.7

24.5

פעילות גופנית (צעדים ביום)

9900

12,256

8940

10,463

תמיכת הורים

13.72

13.79

12.88

14.12

תפיסת מסוגלות עצמית לגבי כושר

7.73

8.37

7.62

8.51

 תיאום יד עין (תפיסות כדור טניס)

11.04

17.30

31.72

35.72

חברות במועדון ספורט

67%

80%

69%

84%

אחוז המבצעים את הפעילות הגופנית המומלצת*

37

43

30

30

 

*הפעילות המומלצת נקבעה כ-13,000 צעדים ביום לבנים ו-11,000 צעדים ביום לבנות.

גורמים שנמצאו קשורים להבדלים בפעילות גופנית

בגיל 8 נמצא כי ילדים שבצעו יותר פעילות גופנית נטו להיות חברים במועדון ספורט, נטו להיות בעלי סבולת אירובית גבוהה יותר והיה להם תיאום יד עין טוב יותר. לגבי בנים, אך לא לגבי בנות, נמצא גם קשר בין כמות הפעילות הגופנית  לתמיכת הורים ותחושת מסוגלות לגבי ביצועים ספורטיביים. בגיל 12 נמצאו פחות קשרים. בקרב בנות לא נמצא קשר בין פעילות גופנית וחברות במועדון ספורט והגורם היחיד בגיל זה שנמצא בקשר עם פעילות גופנית  בקרב הבנות היה כושר אירובי (בנות שבצעו יותר צעדים ביום השיגו תוצאות טובות יותר במבחן ביפ). לגבי בנים, בשתי קבוצות הגיל, נמצא קשר בין  פעילות גופנית לבין בית הספר בו הם למדו. קשר זה לא נמצא אצל הבנות.
אולי הממצא החשוב ביותר ממחקר זה הוא כי בית הספר תורם להבדלים בפעילות הגופנית אצל הבנים אך לא בקרב הבנות. זה ממצא שכבר עלה ממחקרים אחרים והשאלה היא מה גורם לבנים בבתי ספר מסוימים להיות פעילים יותר מאשר בנים בבתי ספר אחרים ומדוע זה לא משתקף באותם בתי ספר לגבי הבנות. יש כנראה בתי ספר המאפשרים לתלמידים לבצע  יותר פעילות גופנית בשיעורי החינוך הגופני ובהפסקות מאשר בתי ספר אחרים אך הבנים מנצלים את האפשרויות האלה יותר מאשר הבנות.  הילדים שנבדקו במחקר זה היו תלמידים בבתי ספר יסודיים בהם נערכים שיעורי חינוך גופני משותפים (אין הפרדה בין בנות לבנים) ובכל זאת נראה שבאותם בתי ספר הבנים  פעילים יותר מהבנות. המורים לחינוך גופני צריכים להיות מודעים לכך ולחפש דרכים כדי שהבנות יבצעו יותר פעילות בשיעורים. כמו כן גם בזמן ההפסקות צריך לדאוג לכך שלבנות יתאפשר לבצע פעילות והבנים לא ישתלטו על כל המקומות בהם ניתן לבצע פעילות גופנית. במחקר זה נמצא גם כי תמיכת ההורים תורגמה ליותר פעילות גופנית לגבי הבנים אך לא לגבי הבנות. מחברי המחקר מעלים את השאלה האם אנחנו כחברה מקבלים את זה כמובן מאליו שבנים פעילים גופנית יותר מאשר בנות. אם התשובה היא לא אזי יש לחפש דרכים להגברת הפעילות הגופנית של הבנות בתיאום בין המשפחות ,בתי הספר ומועדוני הספורט.

מקור:

Telford RM, Telford RD, Olive LS, Cochrane T, Davey R (2016) Why Are Girls Less Physically Active than Boys? Findings from the LOOK Longitudinal Study. PLoS ONE 11(3): e0150041. doi:10.1371/journal.pone.015004


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.