דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 04/08/2021

ריצת 400 מ' משוכות – מקצוע בו נקבעו הרבה שיאים באליפויות גדולות

דלילה מוחמד

סידני מקלוכלין וקרסטן וורהולם

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(בתמונות: דלילה מוחמד, סידני מקלוכלין וקרסטן וורהולם)

המחצית הראשונה של המאה ה-20

ריצת 400 מ' משוכות הוכנסה לתוכנית האולימפית במשחקי פריז 1900. המשוכות היו דומות יותר למכשולים והמשוכה האחרונה הייתה עם בור מים אחריה. זמנו של המנצח היה 57.6 ש'. ב-1904 קבע המנצח בתחרות האולימפית זמן של 53.0 שניות אך המשוכות היו בגובה 76 ס"מ ולא בגובה המקובל כיום (91.4 ס"מ). שיא העולם הראשון במקצוע שאושר רשמית היה שיאו של המנצח במשחקי לונדון 1908, צ'רלס בייקון מארה"ב – 55.0 שניות. היקף המסלול בלונדון 1908 היה 536.45 מטר.
במשחקי סטוקהולם 1912 לא נכלל המקצוע בתוכנית האולימפית אך הוא הוחזר לתוכנית במשחקי אנטוורפן 1920 שם קבע פרנק לומיס מארה"ב שיא חדש – 54.0 ש'. באותה תקופה המקצוע לא צבר עדיין פופולריות גדולה והיו במקביל גם תחרויות למרחק 440 יארד (402.336 מטר) משוכות. במשחקי פריז 1924 קבע המנצח, מורגן טיילור מארה"ב, זמן של 52.6 ש' אך זמנו לא הוכר כשיא חדש מאחר שהפיל משוכה ולפי החוקה שהייתה קיימת אז אי אפשר היה להכיר בשיא עולם מסיבה זו.  טיילור קבע במבחני ארה"ב למשחקי אמסטרדם 1928 שיא חדש – 52.0 ש', אך במשחקים עצמם סיים שלישי בלבד.
במשחקי לוס אנג'לס 1932 נמדד למנצח, בוב טיסדייל מאירלנד, זמן של 51.7 ש' שעוגל לפי החוקה דאז ל-51.8.  לשני בריצה גלן הארדין מארה"ב, נמדד זמן של 51.9 ש' שעוגל ל-52.0 ש'. הישגו של טיסדייל לא הוכר בשל הפלת משוכה ולפיכך זמנו של הארדין הוכר כשווה לשיא של טיילור, שסיים שליש בריצה. בריצה זו סיימו בארבעת המקומות הראשונים אתלטים שזכו בזהב במקצוע: טיילור (המנצח בפריז 1924) לורד ברלי (שמו המקורי דיויד ססיל, המנצח במשחקי אמסטרדם 1928, סיים במקום הרביעי במשחקי לוס אנג'לס 1932) והארדין שהיה המנצח במשחקי ברלין 1936 עם 52.4 ש'. הארדין קבע ב-1934 שיא עולם – 50.6 ש', שיא שנשבר רק ב-1953. 

שנות החמישים והשישים


גבול 50 השניות נפרץ במבחני ארה"ב לקראת משחקי  מלבורן 1956. בדומה למה שקרה השנה במשחקי טוקיו, שני הראשונים קבעו תוצאה טובה מהשיא הקודם (50.4 ש'): גלן דיוויס 49.5 ואדי  סאות'רן 49.7 ש'. באותו ערב השוו שלושה רצים את השיא ב-100 מ' (10.2 ש') ונרשמה גם הקפיצה הראשונה לגובה מעל 7 רגל (2.15 מ') אבל את הכותרות הראשיות קיבלו הפעם רצי 400 מ' משוכות שקבעו הישגים "מעבר לכל דמיון". מוכר?
במבחנים של ארה"ב לקראת משחקי מקסיקו סיטי 1968 קבע ג'ף וונדרסטוק, שיא חדש 48.8 ש' ושבר את השיא שקבע רקס קאולי במבחני לקראת טוקיו 1964 (49.1 ש'). השיא של וונדרסטוק הושג באקו סאמית' שבקליפורניה בגובה 2248 מטר מעל פני הים באצטדיון מיוחד במינו שהיה בתוך יער והעצים בתוך השדה הפנימי לא אפשרו לצופים לראות את הרצים בכל מהלך הריצה.  וונדרסטוק סיים רביעי בלבד בגמר במקסיקו סיטי שם נופץ שיאו ונקבע שיא "דמיוני" – 48.1 (48.12) על ידי הבריטי דיויד המרי שעד 1968 התמחה דווקא בריצה ל-110 מ' משוכות. גובהו  מעל פני הים של האצטדיון במקסיקו סיטי היה גם כן כ-2240 מ' והתחרויות במקסיקו סיטי 1968 היו הראשונות בהן התקיימו תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים על מסלול סינתטי.

שנות השבעים והשמונים


המרי הגיע להגן על תוארו במשחקי מינכן 1972, סיים שלישי בגמר (48.52) ונפרד משיאו שנשבר על ידי ג'ון אקי-בואה מאוגנדה שקבע 47.82 ש' בריצה בשביל מספר 1 (השביל הפנימי בעל הקשתות החדות ביותר). המאמן המערב גרמני המפורסם אולריך יונאט התקשה לקבל את שיאו של אקי-בואה וטען כי ניתח את סרט המירוץ וראה כי אקי בואה העביר מתחת לגובה המשוכה את אחת מרגליו...במשחקי מונטריאול נשבר בפעם השלישית ברציפות השיא במקצוע, הפעם על ידי רץ אלמוני מארה"ב בשם אדווין מוזס שקבע 47.64 ש'. ניסים קיויתי, השדר המיתולוגי של הטלוויזיה הישראלית הכריז: "ג'ון אקי-בואה, השיא שלך הלך!...". אקי-בואה לא יכול היה להגן על תוארו כיוון שמדינות אפריקה החרימו את משחקי מונטריאול. מוזס שיפר את שיאו עוד 3 פעמים והביא אותו עד 47.02 ש' ב-1983. הוא כמובן לא יכול היה להגן על תוארו האולימפי ב-1980 בשל החרם על משחקי מוסקבה שהטילה ארה"ב אך חזר וזכה בזהב האולימפי במשחקי לוס אנג'לס 1984. מוזס החזיק ברצף של 122 ניצחונות במקצוע (יש המונים "רק" 107 ריצות ברצף). הפסדו האחרון לפני תחילת הרצף היה להאראלד שמיד ממערב גרמניה ב-26 באוגוסט 1977 והרצף הסתיים בהפסד לדני האריס מארה"ב ב-4 ביוני 1987 (רצף של 9 שנים, 9 חודשים ו-9 ימים). מוזס, שמיד והאריס היו מעורבים באחר המרוצים המלהיבים בתולדות המקצוע בגמר אליפות העולם 1987 ברומא שם ניצח מוזס עם 47.46 לפני האריס, 47.48 ושמיד, 47.48 ש' גם כן.

ההתקדמות משנות ה-90 ואילך בשיאי הגברים


שיאו של מוזס נשבר במשחקי ברצלונה 1992 על ידי קווין יאנג מארה"ב שקבע 46.78 ש'. שיא זה החזיק מעמד עד 1 ביולי 2021 אז קבע באוסלו קרסטן וורהולם מנורווגיה זמן של 46.70 ש'.

בגמר משחקי טוקיו 2020, ב-3 באוגוסט 2021 ניצח וורהולם עם שיא שהוא שוב "מעבר לכל דימיון" – 45.94 ש' והקדים את ריי בנג'מין מארה"ב, 46.17 ש' . השלישי, אליסון דוס סנטוס מברזיל, קבע גם הוא הישג טוב מן השיא האולימפי של יאנג מברצלונה 1992 כשקבע שיא לדרום אמריקה – 46.72 ש'.

התקדמות שיאי הנשים


שיא העולם שקבעה סידני מקלוכלין מארה"ב ב-400 מ' משוכות לנשים במשחקי טוקיו 2020 – 51.46 ש' שנקבע בתאריך 4.8.2021 היה השיא העולמי הראשון במקצוע שנקבע במסגרת האולימפית. המקצוע הוכנס לתוכנית התחרויות לנשים במשחקי לוס אנג'לס 1984. שיאי עולם במקצוע מוכרים משנת 1974. פעמיים נשבר השיא באליפות אירופה: ב-1978 קבעה בפראג טטיאנה זלנצובה מברה"מ 54.89 ש' וב-1986 קבעה מרינה סטפנובה מברה"מ 53.32 ש' בשטוטגארט. שיא העולם לנשים נשבר גם שלוש פעמים באליפות העולם: ב-1993 קבעה סאלי גאנל מבריטניה 52.74 ש' בשטוטגארט, ב-1995 קבעה קים באטן מארה"ב 52.61 בייטבורי (גטבורג) שבשוודיה, וב-2019 קבעה דלילה מוחמד מארה"ב 52.16 בדוחא שבקטאר.
בשיא של מקלוכלין בטוקיו, גם הזוכה במקום השני, דלילה מוחמד, קבעה תוצאה טובה מהשיא הקודם של מקלוכלין שעמד על 51.90.

סיכום


ביותר מ-120 שנים בהן מתחרים ב-400 מ' משוכות עבר המקצוע כברת דרך ארוכה ממקצוע בו עוברים משוכות דמויות מכשולים וגם בור מים, דרך שיאי עולם שלא אושרו בגלל הפלת משוכה, או משוכות נמוכות מהתקן, "שיאים מעבר לכל דמיון" לתקופתם, שיאים בגובה, על מסלול סינתטי, טענות לאי חוקיות של המעבר ובימנו אלה חששות כי השיאים נשברים בעיקר בשל שיפור במבנה המסלולים ובמבנה הנעליים. יתכן שיש הרבה בטענות האלה אבל החשוב ביותר הוא שבמקצוע זה הושגו הרבה שיאים באליפויות הגדולות ולעתים תוך מאבק עד המטר האחרון.


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.