דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | אתלטיקה | 17/06/2023

פיית' קיפיגון

 

2010

פיית' קיפיגון (Faith Chepngetich Kipyegon)  נולדה ב-10.1.1994 בחווה בריפט וולי בקניה, שמינית מתוך תשעה ילדים במשפחה.  היא נמוכת קומה, 1.57 מ' גובהה ולפי המדווח משקלה עומד על 42 ק"ג. בשנת 2010 השתתפה קיפיגון לראשונה באליפות בין לאומית כאשר סיימה רביעית במקצה הנערות עד גיל 20 באליפות העולם במירוצי שדה שהתקיימה בבידגושץ' שבפולין. קיפיגון בת ה-16 רצה יחפה וסיימה רביעית בתחרות וגם רביעית בקבוצה הקניתית שזכתה בניקוד המינימלי האפשרי בתחרות קבוצתית בה הדירוג הקבוצתי נקבע לפי המיקומים של 4 הראשונות בכל נבחרת, 10 נקודות. ראשונה סיימה מרסי צ'רונו בת ה-19 שעברה את 5833 המטרים ב-18:47 דקות (באליפות העולם 2013 סיימה צ'רונו במקום השני בריצת 5000 מ', ריצה בה ניצחה האתיופית מסרט דפאר ובמקום השלישי סיימה אתיופית אחרת, אלמאז איינה). קיפיגון סיימה את המרוץ בבידגושץ' ב-19:02 דקות. תשיעית, ומחוץ לניקוד הקבוצתי מאחר שהייתה שישית בין רצות קניה, סיימה אליס אפרוט-נאואונה בת ה-16 ב-19:14 ד' (במשחקים האולימפיים ריו 2016 סיימה אפרוט-נאואונה רביעית ב-10,000 מ' ב-29:53.1 ובשנת 2022 היא הושעתה ל-4 שנים מפעילות באתלטיקה בשל עבירת סימום) ובמקום ה-11 במרוץ השדה בבידגושץ' סיימה האתיופית בת ה-19, גנזבה דיבאבא, 19:21 דקות.

2011

 ב-2011 נערכה אליפות העולם במירוצי שדה בפונטה אומבריה שבספרד וקיפיגון בת ה-17 רצה שוב יחפה וסיימה ראשונה את המסלול של 6 הקילומטרים ב-18:53 דקות. בחודש יולי 2011 ניצחה קיפיגון בריצת 1500 מטר באליפות העולם לקדטים (אתלטים שלא מלאו להם 18 שנה בשנת התחרות) שנערכה בעיר ליל שבצרפת בשיא אליפות – 4:09.48 ד'.  מאחר שעברו כבר 12 שנים מאז אותה אליפות, אולי כאן המקום לראות מי מהמנצחים באותה אליפות התקדם להיות גם אלוף אולימפי או אלוף עולם לבוגרים. בריצת 2000 מטר מכשולים ניצח קונססלוס קיפרוטו מקניה, שניצח ב-3000 מ' מכשולים בריו 2016, ובאליפויות העולם בלונדון 2017 ודוחא 2019. בריצת 400 מ' ניצחה שונה מילר (לימים מילר-אויבו) המנצחת באותה הריצה בריו 2016 וטוקיו 2021 ובאליפות העולם ביוג'ין בשנת 2022, שב-20 באפריל 2023 ילדה את בנה הבכור. כמו כן, בנבחרת ג'מייקה שניצחה במירוץ השוודי באליפות הקדטים 2011 נכללה שריקה ג'קסון שבמשחקי טוקיו 2021 נכללה ברביעייה המנצחת של ג'מייקה ב-4X100 מ'. מבין שאר האתלטים שהשתתפו באותה אליפות  אפשר לציין גם את  מוחמד אמאן מאתיופיה שסיים שני בריצת 800 מטר וב-2013 היה אלוף העולם לבוגרים באותו המקצוע. במקום השלישי בריצת ה-800 מ' באליפות הקדטים של 2011 סיים טימוטי קיטום מקניה, לימים בעלה ואבי בתה של פיית' קיפיגון. קיטום (נולד ב-20.11.1994) זכה במדליית הארד בריצת 800 מ' במשחקים האולימפיים בלונדון עם הישג של 1:42.53 ד', בטרם מלאו לו 18 שנים. כבוגר לא הצליח קיטום לשפר את הישגו בריצת 800 מ' ופרש מפעילות תחרותית אחרי עונת 2018.

2012


בשנת 2012 ניצחה פיית' קיפיגון באליפות העולם עד גיל 20 בברצלונה בשיא אליפות בריצת 1500 מ' – 4:04.96 ד'. בין האתלטים הבולטים שהשתתפו באליפות זו והצטיינו גם כבוגרים: קונססלוס קיפרוטו שניצח ב-3000 מכשולים, ניייג'ל עמוס שניצח ב-800 (שני הגיע טימוטי קיטום), מוכתר אדריס שניצח בריצת 5000 מ' והיה אלוף העולם באותו המקצוע באליפויות העולם 2017 ו-2019, טיאגו בראז דה סילבה מנצח הקפיצה במוט שניצח במקצוע זה בריו 2016, פדרו פיקארדו מנצח הקפיצה המשולשת שזכה במקצוע זה בטוקיו 2021 ויוג'ין 2022, קשרון וולקוט מנצח הטלת הכידון שבאותה שנה זכה בניצחון במקצוע זה גם במשחקים האולימפיים בלונדון וקתרינה ג'ונסון תומפסון שניצחה בקפיצה לרוחק והייתה אלופת העולם בקרב-7 בשנת 2019. באליפות הזו סיימה במקום ה-14 בקרב-7 נערה בת 18 מבלגיה, אחת בשם נאפי תיאם, עם הישג של 5384 נק' (רק 10 נקודות טוב יותר משיא הנערות של ישראל שנקבע עוד ב-1985; שיאה האישי של תיאם באותה עונה היה 5916 נק').
 במשחקים האולימפיים לונדון 2012 השתתפה פיית' קיפיגון במוקדמות ריצת 1500 מ'. לחצי הגמר העפילו 6 הראשונות מכל אחד משלושת המקצים ועוד 6 מפסידות מהירת. קיפיגון סיימה תשיעית במקצה מספר 3  (מקום אחד לפני גנזבה דיבאבא...) ולא העפילה לחצי הגמר. התוצאות של 4 רצות שהיו במקצה של קיפיגון (ושל עוד 3 רצות שהשתתפו במקצים אחרים) נמחקו כמה שנים אחרי משחקי לונדון מאחר שהתגלה בבדיקות חוזרות של דגימות השתן והדם שלהן כי הן עברו על חוקי הסימום. ריצת 1500 מ' לנשים בלונדון 2012 היא אחת הרצות "המסוממות" בהיסטוריה. בנוסף ל-7 האתלטיות שתוצאותיהן נמחקו בשל עבירות סימום, גם  אלה המופיעות כיום ברשימות כזוכות במדליות הכסף והארד, הושעו במהלך הקריירה שלהן בשל עבירות על חוקי הסימום.

2013


אליפות העולם במירוצי שדה בשנת 2013 נערכה שוב בבידגושץ' שבפולין וקיפיגון, בשנתה האחרונה בגיל הנוער, רצה שוב יחפה וסיימה ראשונה, לפני חברתה לנבחרת, אגנס ג'בט טירופ שנולדה בשנת 1995 ומתה בטרם עת בחודש אוקטובר 2021, כאשר ככל הנראה נרצחה על ידי בעלה. חודש לפני מותה הטרגי קבעה טירופ שיא עולם, שעדיין לא נשבר, בריצת 10 ק"מ על כביש בה משתתפות נשים בלבד – 30:01 דקות. באליפות מירוצי השדה בשנת 2013 נקבע לקיפיגון וטירופ זמן זהה – 17:51 דקות, אם כי ניצחונה של קיפיגון לא הוטל בספק בשלבים האחרונים של המירוץ. מרחק הריצה אמור היה להיות 6 ק"מ אבל קרוב לוודאי שהיה קצר יותר. אם המרחק אכן היה 6 ק"מ המשמעות היא שהקצב הממוצע של שתי הראשונות היה 2:58.5 דקות לק"מ. צפיה בסרטון המירוץ מראה שהוא כלל עליות והרבה פניות חדות במסלול שבחלקו היה מכוסה בשלג ולכן מאד לא סביר שמרחק הריצה אכן היה 6 ק"מ בדיוק.
בחודש מאי 2013 קבעה קיפייגון את הזמן החמישי בכל הזמנים לנערה בריצת 1500 מטר כשסיימה שנייה בתחרות ליגת היהלום בדוחא ב-3:56.98.  כל 4 הרצות שלפניה עד היום ברשימה הן רצות מסין שעשו זאת בתחרות בשנגחאי באוקטובר 1997.
  אליפות העולם 2013 באתלטיקה נערכה במוסקבה וקיפיגון בת ה-19 נטלה חלק בריצת 1500 מטר. מהמוקדמות לחצי הגמר העפילו 6 הראשונות מכל אחד משלושת המקצים ועוד 6 מפסידות מהירות. קיפיגון סיימה חמישית במקצה מספר 2 בזמן של 4:08.66 דקות והעפילה לחצי הגמר. בחצי הגמר היו שני מקצים מהם העפילו לגמר חמש הראשונות מכל מקצה ועוד שתי מפסידות מהירות. קיפיגון העפילה לגמר כשסיימה שנייה במקצה מספר 1 ב-4:04.83. בריצת הגמר היו כל הרצות בדבוקה אחת עד ההקפה האחרונה. בנקודת 1200 המטרים (3:18.91)  פרצה קדימה הרצה השוודית ילידת אתיופיה, אבבה ארגאווי וניצחה כשקבעה זמן של 4:02.97 ד' (300 מ' אחרונים – 44.06 שניות) ואחריה באו ג'ני סימפסון בת ה-27 מארה"ב (4:02.99) והלן אובירי בת ה-24 מקניה (4:03.86). קיפיגון שהייתה רביעית כמעט לכל אורך 300 המטרים האחרונים, הרפתה מאד לקראת הסיום וממש על קו הסיום הקדימה אותה האנה אינגלנד בת ה-26 מבריטניה (4:04.98 לעומת 4:05.08). גנזבה דיבאבא בת ה-22 מאתיופיה סיימה שביעית והאלופה האולימפית מבייג'ינג 2008, ננסי ג'בט לנגאט מקניה  בת ה-32, סיימה שמינית. בשנת  2016 הושעתה אבבה ארגאווי זמנית ע"י פדרציית האתלטיקה השוודית בשל חשד לעבירת סימום ויותר מאוחר מחקו השוודים את שמה מרשימת אתלטי המדינה. 

 

2014


בחודש מאי 2014 נערכה בפעם הראשונה "תחרות השליחים העולמית" שהתקיימה בעיר נאסאו בבהאמה. במסגרת התחרות קבעו נשות קניה  את שיא העולם הרשמי הראשון בריצת 4X1500 מטר  - 16:33.58 דקות. זמני הרצות היו: מרסי צ'רונו 4:07.5, פיית' קיפיגון 4:08.5, אירן ג'לאגאט  4:10.5, הלן אובירי 4:07.1. הרחק מאחור הגיעה במקום השני ארה"ב ב-16:55.33 ד'. המירוץ איבד את ערכו התחרותי כאשר לאחר החלפת המקל הראשונה, הרצה מארה"ב פגעה ברצה של אוסטרליה ושתיהן נפלו. שיאן של רצות קניה נשבר בשנת 2020 על ידי רביעית רצות מארה"ב שקבעה 16:27.02 דקות. אם ניקח את הישגיהן הטובים ביותר בשנת 2014 של ארבע רצות קניה שקבעו את "שיא היסוד" בתחרות השליחים ב-2014 נקבל זמן של  16:07.71 כך שברור שעם תחרות קצת יותר מאתגרת היו יכולות נשות קניה לקבוע זמן טוב בהרבה.  מקצוע 4X1500 לא נכלל במהדורות הבאות של "תחרות השליחים העולמית". אם נחבר את הזמנים הטובים של 4 הרצות הטובות מקניה שנקבעו עד כה בשנת 2023 נקבל 15:52.36 דקות (קיפיגון 3:49.11, נלי צ'פצ'ירצ'יר 3:58.96, ג'ודית קיאנג 4:02.09, סוזן לוקאיו אג'ורה 4:02.20).

2015


בחודש יולי  2015 נשבר שיא העולם לנשים בריצת 1500 מטר על ידי  גנזבה דיבאבא שקבעה במונקו 3:50.07 דקות. שיאה האישי הקודם של גנזבה דיבאבא היה 3:57.54 ד' ונקבע ב-2013. בשנת 2016 נעצר בספרד מאמנה של גנזבה דיבאבא, הסומלי ג'אמא עדן, לאחר שבחדר המלון במחנה האימון של הקבוצה שלו, נמצאו חומרים האסורים לשימוש בספורט כמו EPO. ג'אמא עדן היה גם מאמנו של הרץ מאלג'יר תאופיק מחלופי, האלוף האולימפי בריצת 1500 מ' בלונדון 2012.  כמה רצים אחרים בקבוצה האימון של ג'אמא עדן אף הושעו על עבירות סימום. גנזבה דיבאבא עצמה לא הושעתה מעולם על עבירות סימום אבל התקדמותה המהירה ב-2015 והעובדה שמאמנה  נקשר לעבירות סימום בהחלט מעוררים סימני שאלה לגבי השימוש שלה בחומרים האסורים לשימוש בספורט.
גנזבה דיבאבא ניצחה באליפות העולם 2015 שנערכה בביג'ינג בריצת 1500 מטר כאשר קבעה 4:08.09 ד' לפני קיפיגון 4:08.96 וסיפן חסן בת ה-22 מהולנד 4:09.34. אחרי פתיחה איטית מאד (זמנה של המובילה אחרי 400 מטר היה 1:17.05 ד'), נטלה דיבאבא את ההובלה כשנותרו שתי הקפות לסיום, הגיעה לנקודת 800 המטרים ב-2:25.65 ול-1200 מ' ב- 3:22.87 (57.22 ש' להקפה השלישית) והייתה יכולה אפילו להרפות מעט ביישורת האחרונה מאחר שניצחונה לא הוטל בספק. זמנה של דיבאבא ל-700 המטרים הראשונים היה כ-2:10.7 ד', מה שאומר שאת 800 המטרים האחרונים היא רצה ב-1:57.4 בערך.

 

2016
 

ריצת הגמר ל-1500 מ' במשחקים האולימפיים בריו בשנת 2016 התנהלה באופן דומה למדי לזו שבאליפות העולם 2015: 400 מ' ראשונים ב-1:16.57 ד' למובילה וגנזבה דיבאבא בראש אחרי 800 מ' עם 2:27.11 ד'. ההבדל היחיד היה שהפעם לא היה מענה לאף אחת מהרצות לסיומת החזקה של  קיפיגון שעברה  את דיבאבא כ-200 מ' לפני הסיום וקבעה 4:08.92, לפני דיבאבא 4:10.27, וג'ני סימפסון מארה"ב 4:10.53. סיפן חסן סיימה חמישית ומי שנחשבה בעיני רבים כמועמדת למדליה, הבריטית לורה מיור סיימה שביעית. זמניה של קיפיגון לכל 100 מטר בריצה היו: 100 מ' – 18.1 שניות; 200 מ' – 38.3 (20.2 שניות); 300 מ' – 58.2 (19.9); 400 מ' – 1:17.4 (19.2); 500 מ' – 1:35.7 (18.3); 600 מ' – 1:54.2 (18.5); 700 מ' – 2:11.7 (17.5); 800 מ' – 2:27.4 (15.7); 900 מ' – 2:42.1 (14.7); 1000 מ' – 2:56.6 (14.5); 1100 מ' – 3:10.3 (13.7); 1200 מ' – 3:24.2 (13.9); 1300 מ' – 3:38.0 (13.8); 1400 מ' – 3:52.8 (14.8) ו-100 מ' אחרונים ב-16.1 שניות. את 400 המטרים בין 1000 ל-1400 מ' עברה קיפיגון  ב-55.9 שניות. 800 מ' אחרונים – 1:57.22 ד'.

2017


גמר ה-1500 מ' באליפות העולם 2017 בלונדון התחיל קצת יותר מהר מאשר בריו 2016 ובביג'ינג 2015:  לורה מיור, בעידוד הקהל המקומי הובילה את הרצות ב-400 המטרים הראשונים ב-1:05.34 ד', קצב ל-4:05 דקות. אחרי 800 מטר הייתה מיור בראש, מעט לפני קיפיגון עם 2:17.11 (1:11.77 להקפה השנייה). לקראת נקודת ה-900 מטר פרצה קדימה סיפן חסן וקיפיגון נצמדה אליה. הקצב כמובן הוחש מאד. ביישורת האחרונה חלפה קיפיגון על פני חסן וזכתה בניצחון ב-4:02.59 ד'. חסן האטה מאד לקראת הסיום ולמקום השני הגיעה ג'ני סימפסון (4:02.76) ולשלישי האלופה האולימפית ב-800 מ' (ומנצחת התחרות באותו המרחק גם בלונדון 2017, בהמשך האליפות) קסטר סמניה מדרא"פ (4:02.90).  אחריהן הגיעו מיור (4:02.97) וחסן (4:03.34). גנזבה דיבאבא סיימה במקום ה-12 והאחרון. זמני הביניים של קיפיגון: 400 מטר -  1:05.45 ד'; 800 מ' -  2:17.14 (1:11.69); 1200 מ' 3:18.94 (1:01.80) ו-300 מ' אחרונים ב-43.65 שניות.

2018


בחודש יוני 2018 ילדה קיפיגון את בתה אלין ואי לכך לא הייתה פעילה באתלטיקה בעונת 2018. קיפיגון סיפרה כי היא לא התאמנה במהלך ההיריון שלה. אחרי הלידה, עברה קיפיגון להתגורר באלדורט, קרוב לביתם של הורי בעלה. לפני ההיריון היא התאמנה בהדרכת המאמן ההולנדי בראם סום ואחרי הלידה היא עברה להתאמן בהדרכת פטריק סנג (מדליסט הכסף ב-3000 מ' מכשולים במשחקים האולימפיים ברצלונה 1992 ואליפויות העולם טוקיו 1991 ושטוטגרט 1993) שהוא המאמן של שיאן העולם במרתון אליוד קיפצ'וגה. בסיס האימונים של קבוצת הרצים אותה מאמן סנג נמצא בקפטאגאט, 45 דקות נסיעה מאלדורט.  חלק מהרצים בקבוצת האימון של סנג גם מתגוררים בקפטאגאט (קיפצ'וגה יצא הבייתה רק בסופי שבוע...) אך קיפיגון העדיפה לחזור הבייתה כל יום אחרי האימונים.

2019

 

ריצת הגמר ל-1500 מ' באליפות העולם 2019 שנערכה בדוחא הייתה שונה לגמרי מכל ריצות הגמר באליפויות הגדולות שקיפיגון נטלה בהן חלק. סיפן חסן התייצבה לריצה זו אחרי שבתחילת האליפות,  ב-28 בספטמבר היא ניצחה בריצת 10,000 מ' בזמן מהיר למדי  - 30:17.62 ד'. ב-2 באוקטובר נערכו המקצים המוקדמים ל-1500 מ' (חסן 4:03.88 ד', קיפיגון 4:03.93), למחרת ב-3 באוקטובר נערכו מקצי חצי הגמר (חסן 4:14.69, קיפיגון 4:14.98) וב-5 באוקטובר נערכה ריצת הגמר. קצת לפני נקודת 300 המטרים לקחה חסן את ההובלה ועברה את 400 המטרים הראשונים ב-1:03.53, קצב ל-3:58.2 ב-1500 מ'. את ההקפה השנייה היא עברה אפילו מהר יותר והגיעה לנקודת ה-800 מ' ב-2:05.95 מ' (1:02.42 להקפה השנייה). את ההקפה השלישית השלימה חסן כשעברו 3:07.41 דקות מהזינוק (1:01.46 ד' להקפה השלישית) וב-300 המטרים האחרונים הגדילה את יתרונה על פני האחרות. טבלה מספר 1 מביאה את תוצאות ריצת 1500 מ' באליפות העולם 2019.

מקום

אתלטית

מדינה

זמן

הערות

1

סיפן חסן

הולנד

3:51.95

שיא אליפות, שיא אירופאי

2

פיית' קיפיגון

קניה

3:54.22

שיא לאומי

3

גודאף צגאיי

אתיופיה

3:54.38

שיא אישי

4

שלבי הוליהאן*

ארה"ב

3:54.99

שיא צפון אמריקה

5

לורה מיור

בריטניה

3:57.66

הישג העונה שלה

6

גבריאלה דבוס-סטפורד

קנדה

3:56.12

שיא לאומי

7

ויני צ'בט

קניה

3:58.20

שיא אישי

8

ג'ני סימפסון

ארה"ב

3:58.42

הישג העונה שלה

9

ראבאבה אראפי

מרוקו

3:59.93

 

10

קיארה מגיאן

אירלנד

4:00.15

שיא אישי

11

ויני נאניונדו

אוגנדה

4:00.63

 

12

ניקי הילץ

ארה"ב

4:06.68

 

 

*שלבי הוליהאן הושעתה בשנת 2021 ל-4 שנים על עבירת סימום אך הישגה מדוחא 2019 הוא עדיין שיא צפון אמריקה מאחר שנקבע לפני תקופת ההשעיה. הוליהאן, שנולדה ב-1993 הייתה בעלת שיא אישי של 4:03.39 עד 2018 שאז התקדמה (בגיל 25) ל-3:57.34 וכאמור ב-2019 קבעה 3:54.99. נראה שהמספרים גם במקרה שלה מדברים בעד עצמם. התקדמות חריגה אפשר לראות גם אצל הרצה שסיימה במקום העשירי, קיארה מגיאן מאירלנד (ילידת 1992), שב-2022 ויתרה על השתתפות באליפות העולם ביוג'ין כדי להתרכז במשחקי חבר העמים, באליפות אירופה ובתחרויות ליגת היהלום וקבעה בגיל 30 שיא  לאומי של 3:56.63 ד'.
שיא אליפות העולם בריצת 1500 מ' לנשים לפני דוחא 2019 היה 3:58.52 ד' של טטיאנה טומשבה מרוסיה ונקבע בשנת 2003. כפי שניתן לראות בטבלה מספר 1, שמונה הראשונות בגמר בדוחא 2019 קבעו זמן מהיר משיא האליפות הקודם. 7 מהרצות קבעו שיאים אישיים. חסן שימשה למעשה "רצה מושכת" לכל שאר המתחרות. תופעה דומה זכורה מגמר ריצת 800 מ' לגברים במשחקי לונדון 2012 שם קבע דיויד רודישה שיא עולם ומשך את שאר המתחרים להישגים מעולים. את 300 המטרים האחרונים עברה חסן ב-43.66 שניות ואת ההקפה האחרונה ב-59.01 שניות. קיפיגון עברה את ההקפה האחרונה ב-1:01.27 ד' ואת 300 המטרים האחרונים ב-46.31 ש'.

2020


בשנת 2020 בוטלו תחרויות רבות בשל מגפת הקורונה. בעונה זו קבעה קיפיגון שני שיאים אישיים: 800 מ' – 1:57.68 ו-1000 מ'  - 2:29.15, ההישג השני בכל הזמנים (שיא העולם נקבע ב-1996 על ידי סווטלנה מסטרקובה והוא עומד על 2:28.98 ד').

2021


בשל מגפת הקורונה נדחו המשחקים האולימפיים בטוקיו משנת 2020 ל-2021. עוד לפני המשחקים נפגשו חסן וקיפיגון בתחרות ליגת היהלום במונקו ב-9 ביולי 2021 בריצה בה ניסתה חסן לקבוע שיא עולם. רצה מושכת הובילה את חסן וקיפיגון בשתי ההקפות הראשונות: 1:01.41 ו-2:03.55. היה זה מפגשן השני של השתיים ב-2021 אחרי שב-10 ביוני בפירנצה ניצחה חסן עם 3:53.63 (4 ימים אחרי שקבעה שיא עולם ב-10,000 מ' – 29:06.82) לעומת 3:53.91 של קיפיגון. הפעם, במונקו, עברה קיפיגון את חסן בכניסה ליישורת האחרונה וניצחה עם שיא קנייתי - 3:51.07 וחסן נשארה הרחק מאחור -  3:53.63.

סיפן חסן התמודדה במשחקי טוקיו בשלושה מרחקים: 1500 מ', 5000 מ' ו- 10,000 מ'.  לוח הזמנים של חסן היה כזה: 30.7 – מוקדמות 5000 מ' (קבעה זמן של 14:47.89 ד' ועלתה לגמר)  2.8 בבוקר- מוקדמות 1500 מ' (נפלה בתחילת ההקפה האחרונה אחרי שנתקלה ברצה שמעדה אבל הצליחה להדביק את הרצות האחרות ולעלות לחצי הגמר עם 4:05.17 ד'); 2.8 בערב – גמר 5000 מ' (ניצחה עם 14:36.79 ד'); 4.8 – חצי גמר 1500 מ' (עלתה לגמר עם 4:00.23 ד');  6.8 – גמר 1500 מ' ו-7.8 – ריצת 10,000 מ' (גמר ישיר ללא מוקדמות).  פיית' קיפיגון עלתה לחצי גמר 1500 מ' עם 4:01.40 ולגמר עם  זמן של 3:56.80 ד'. הרצות בגמר ה-1500 מ' הוצגו בזו אחר זו כשנכנסו לאצטדיון: שלוש האחרונות בסדר הכניסה היו לורה מיור, סיפן חסן ופיית' קיפיגון.  הריצה נראתה בתחילה כהעתק של הגמר בדוחא 2019: חסן עברה להוביל לקראת נקודת 300 מ' וסיימה את הקפה הראשונה ב-1:02.9 ד'. אל נקודת 800 המטרים היא הגיעה ב-2:07.0 (1:04.1 להקפה השנייה) ואל נקודת 1200 מטרים הגיעה חסן ב- 3:09.4 ד' (1:02.4 להקפה השלישית). צמודות לחסן היו קיפיגון ומיור.  בניגוד למה שקרא בדוחא 2019, לא הצליחה חסן לברוח למתחרות שלה ב-300 המטרים האחרונים וקצת לפני נקודת 1300 המטרים עברה אותה קיפיגון ובהמשך עברה אותה גם מיור. קיפיגון ניצחה עם שיא אולימפי – 3:53.11 ד' (הקודם, פולה איוואן מרומניה, 3:53.96 ד' בסיאול 1988) לפני מיור 3:54.50 (שיא בריטי ומדליה ראשונה למיור במשחקים אולימפיים או אליפות עולם). חסן סיימה שלישית עם  3:55.86 ד'  ולמחרת ניצחה ב-10,000 בזמן טוב של 29:55.32 ד'. קיפיגון עברה את ההקפה האחרונה ב- 59.11 ש' את 300 המטרים האחרונים ב-43.6 ש' ואת 200 המטרים האחרונים ב-29.5 ש'.

2022


אליפות העולם  2022 (נדחתה מ-2021 בשל מגפת הקורונה והזזת המשחקים האולימפיים מ-2020 ל-2021) נערכה בעיר יוג'ין שבמדינת אורגון בארה"ב. סיפן חסן לא הייתה במיטבה בעונת 2022  ובאליפות העולם ויתרה על ריצת 1500 מ' והתחרתה ב-5000 מ', ריצה בה סיימה במקום השישי וב-10,000 מ', ריצה בה סיימה רביעית.
בגמר ריצת 1500 מ' ביוג'ין 2022 פתחה גודאף צגאיי מאתיופיה בקצב מהיר מאד. שעון הזמן על מרקע  הטלוויזיה הראה זמן לא יאמן אחרי 400 מ' – 55.12 ש'! בדיעבד הסתבר שמישהו עצר את השעון הזה בנקודה הלא נכונה אבל גם זמן הביניים הנכון של צגאיי – 58.82 ש', היה מהיר מאד. רק 3 רצות נצמדו לצגאיי: קיפיגון, מיור ורצה נוספת מאתיופיה, הירוט מששה. צגאי הגיעה ל-800 מ' ב-2:03.18 (1:04.36 להקפה השנייה). לנקודת 1200 המטרים הגיעה צגאיי ב- 3:07.69 (1:04.51 להקפה השלישית) אך ביישורת האחורית עברה אותה קיפיגון וניצחה בצורה רשימה עם 3:52.96 לפני צגאיי (3:54.52) ומיור (3:55.28 ד'). קיפיגון עברה את 400 המטרים האחרונים ב-1:01.15 ד', 300 מ' אחרונים – 45.26 ש', 200 מ' אחרונים – 30.29 ש'. חלוקת הזמנים שלה, שהושפעה מאד מ"המשיכה" של צגאיי: 400 מ' – 58.89; 800 מ' – 2:03.22 (1:04.33 ד'), 1200 מ' – 3:07.70 (1:04.48) וכאמור 300 מ' אחרונים ב-45.26 (קצב 60.35 ל-400 מטר). ריצת הגמר ביוג'ין הייתה ב-18 ביולי. ב-10 באוגוסט קבעה קיפיגון בתחרות במונקו שיא קנייתי – 3:50.37. היה זה ניסיון לקבוע שיא עולם בתנאים שלא היו ממש תחרותיים. שתי מושכות הובילו את קיפיגון והראשונה שבהן הגיעה ל-800 ב-2:01.61 ומיד פרשה והמושכת השנייה פרשה אחרי 100 מ' נוספים. קיפיגון הגיעה ל-1200 מ' ב- 3:04.7 (300 מ' אחרונים- 45.7 ש'). הרצה שסיימה שנייה קבעה 3:58.89 ד'.

2023


את שיא העולם בריצת 1500 מ' קבעה קיפיגון בתחרות ליגת היהלום שהתקיימה בפירנצה ב-2 ביוני 2023. לרשותה עמדו שתי רצות מושכות, אורות מרצדים על אבני השפה בקצב הנדרש לשיא עולם וגם דחיפה מאחור של לורה מיור. המושכות הובילו עם הקפה ראשונה ב-1:02.37 (לאט מהקצב הנדרש לשיא עולם שהיה 1:01.35 ל-400 מ') ואל 800 המטרים הגיעה המושכת שנשארה במירוץ ב-2:04.00 (עדיין לאט מהקצב הנדרש לשיא עולם, זמן הביניים הנדרש היה  2:02.7). החל מנקודת 900 המטרים נותרה קיפיגון לבדה בראש. היא הגיעה ל-1200 ב- 3:05.28 (הקפה שלישית 1:01.2, עדיין בפיגור של 1.2 שניות אחרי קצב השיא) והייתה לאישה הראשונה היורדת מ-3:50 ב-1500 כסיימה ב-3:49.11 ד' (300 מ' אחרונים – 43.83 ש', 400 מ' אחרונים – 58.9, 800 מ' אחרונים – 2:00.6). מיור סיימה שנייה ב-3:57.09.
טבלה מספר 2 מביאה את התקדמות פיית' קיפיגון בריצת 1500 מטר. "מקום בדרוג השנתי" מתייחס למיקום ההישג הטוב ביותר של קיפיגון ברשימת ההישגים הטובים ביותר של הרצות באותה השנה (להבדיל ממיקום ברשימת התוצאות השנתית בה יכולות להיכלל יותר מתוצאה אחת לכל רצה).

שנה

גיל

תוצאה

מקום בדרוג השנתי

הערות

2010

16

4:17.1

229

 

2011

17

4:09.48

86

 

2012

18

4:03.82

24

 

2013

19

3:56.98

2

 

2014

20

3:58.01

5

8:23.55 ב-3000 מ'

2015

21

3:59.32

6

 

2016

22

3:56.41

2

4:18.60 במייל

2017

23

3:57.04

2

 

2018

24

-

-

היריון ולידה

2019

25

3:54.22

2

 

2020

26

3:59.05

2

ריצה יחידה ל-1500 מ' בעונה; 2:29.15 ב-1000 מ'.

2021

27

3:51.07

1

 

2022

28

3:50.37

1

 

2023

29

3:49.11

1 (בינתיים...)

 

 

   ראינו כי שיא העולם של קיפיגון ב-1500 מ' ב-2 ביוני בפירנצה הושג בתנאים לא ממש תחרותיים. שיאה העולמי בריצת 5000 מ' שהושג שבוע לאחר מכן, בתחרות ליגת היהלום בפריז ב-9 ביוני 2023 הושג בתנאים תחרותיים בהרבה: רצות מושכות היו, 3 מהן, וגם אורות מרצדים על אבני השפה לא חסרו, אבל בריצה השתתפה גם  שיאנית העולם לטנסבט גידיי מאתיופיה שקבעה ב-2020 את השיא בתחרות בולנסיה שבספרד – 14:06.62 ד'. הקצב הממוצע לק"מ כדי לשבור את שיא העולם היה אם כך 2:49.3 ד' לק"מ. האורות המרצדים כוונו לקצב איטי במקצת מקצב השיא – 14:10.50. המושכת הראשונה עברה 1000 מטר ב-2:52.31, זמן הביניים ל-2000 מ' היה 5:42.04 (קצב ל-14:15 דקות ב-5000 מ') ואחרונת המושכות הובילה את גידיי וקיפיגון ל-3000 מ' ב-8:31.91 ד' (קצב ל-14:13 ב-5000 מ'). לא הרבה רצות יכולות לעבור 3000 מ' בזמן כזה וכאן אולי המקום לציין את זהותה של המושכת האחרונה – שיאנית העולם ב-3000 מ' מכשולים ביאטריס צ'פקואץ' מקניה, ששיאה האישי ב-3000 מ' נקבע ב-2020 ועומד על 8:22.92 ד'. גידיי הובילה ב-4000 מ' – 11:21.93 ד' (2:50 לק"מ הרביעי, קצב ל-14:12 ב-5000 מ'). קיפיגון עברה לראש כאשר נותרו 700 מ' לסיום אך גידיי לא ויתרה ונשארה צמודה לקיפיגון גם 200 מ' לפני הסיום.  רק ביישורת האחרונה ברחה קיפיגון והגדילה את הפער מגידיי ככל שהתקרבה הריצה לסיומה. זמנה של קיפיגון היה 14:05.20 ושל גידיי 14:07.94 ד'. שלישית הגיעה טאיה אג'גיהו מאתיופיה – 14:13.31. במקום ה-11 - לורה מיור עם שיא אישי – 14:48.14 ד'. קיפיגון עברה את 400 המטרים האחרונים ב-1:00.6 ד' ואת 200 המטרים האחרונים ב-28.1 ש'. ק"מ אחרון – 2:42 ד'. שיאה האישי הקודם של קיפיגון ב-5000 מ' היה 14:31.95 ונקבע עוד ב-2015 (מאז היה לא רצה עוד מרחק זה עד ריצת השיא).
אחרי שבירת שני שיאי העולם הודיע נשיא קניה ויליאם רוטו כי ממשלתו תעניק לקיפיגון מענק כספי השווה כ-36,000 דולר ובית בשווי 43,000 דולר. הוא הוסיף כי כל אתלט קנייתי שישבור שיא עולם יקבל תגמול דומה. כתבת Runner's World שדיווחה על כך מציינת כי התגמול שקיבלה קיפיגון מממשלתה על שני שיאי העולם ששברה הוא בהחלט לא רע על שבוע אחד של עבודה...נראה שמדובר היה בפרי עבודה שנמשכה לפחות 14 עונות.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.